יהודים הרריים הינם קהילה לאומית עתיקה מושרשת עמוק, השומרת על תרבות ושפה. הקהילה הכי גדולה נמצאת בישראל, איפה שלפי הערכה מתגוררים 70000-100000 יהודים הרריים, הם מתמקדים בעיקר בעכו, קרית מוצקין וטירת כרמל.
בכל העולם חיים 120000-150000 יהודים הרריים עם קהילות בניו-יורק, טורונטו, אוסטריה ומוסקבה. הקהילה גדלה גם באזורים המקוריים שלה, אשר כוללים אזרבייג'ן, דאגסטן, גרוזיה, ארמניה, קברדינו-בלקריה והחלק הרוסי של טטיגורסק.
"אני לא חושב, שהם ייעלמו, אך השאלה בזאת, איזה עתיד לתרבות הזאת?" – אמר צ'ן ברם, מורה של האוניברסיטה היהודית ומומחה ליהודים הרריים. "השאלה לישראל, למשל, האם נוכל, לאחר שנודע לנו על התרבות של העם הזה, לקבל אותה, והאם היא מסוגלת לתרום לנו. לא מקרי שאין לנו פוליטיקה לינגוויסטית כלשהי, אשר איכשהו עוזרת לאנשים לשמור על תרבות ושפה שלהם ".
כמו השפה הספרדית לדינו, ליהודים הרריים ישנו דיאלקט משלהם: ג'ורי, אשר קוראים לפעמים הררי. "השפה חשובה מאוד לעם הזה" – אמר ברם, כי לעתים קרובות מאחדים אותו עם "רוסים" אחרים, שעלו לישראל. המגמה בישראל היא כזאת: אנשים חושבים שאם רוב האנשים של הקבוצה האתנית הזאת יודעים רוסית, אז לא צריך לדאוג לשפה שלהם", אמר ברם.
"לא יכול להגיד שזאת קבוצה דתית, אך זאת קהילה מאוד מסורתית, ששמרה על המנהגים העיקריים" – אמר בזמנו זאור גיללוב, המייסד של הקונגרס. "יהודים הרריים שומרים על החגים העיקריים, עושים ברית מילה וחופה, מבצעים הלוויה יהודית, חוגגים פסח, וביום הכיפור הם כולם שומרים על צום. השלטון הקומוניסטי יצר לנו בעיות, מכוון שאנשים היו חייבים לעבוד בימי שבת, אך אפילו עם הבעיות הללו שמרנו על המסורת שלנו". גיללוב אמר, שהקמת הקונגרס היה חשוב מאוד, מכוון ש- "אנחנו חיים ב- 10 מדינות ואין לנו תיאום. הקונגרס צריך לעזור לנו לתאם את הכוחות שלנו בגבולות הקהילה ולעבוד ביחד.
הקונגרס צריך לעזור לנו לתאם את הכוחות שלנו בגבולות הקהילה ולעבוד ביחד.
רבים מיהודים הרריים עזבו בעשור האחרון: כדי להשתמש ביתרונות של עלייה בישראל, או לערים גדולות של רוסיה, בחיפוש פרספקטיבות יותר טובות מבחינת העבודה. לפי כמה הערכות, במוסקבה הכמות של יהודים הרריים עלה על 20000 וליד בית הכנסת הכוראלי הצרכו לבנות עוד בית כנסת.
כדאי לציין שרוב יהודים הרריים, שעזבו מולדתם, ממשיכים לתמוך בקשרים עם המקום שהם היו גרים שם בעבר.